עורך דין גיא שצברג.

רחוב רסקו 30, בית שאן.

שעות פעילות ימים א-ה 9:00 – 15:30.

לפרטים 077-3500650  | 052-3795993

 

שעות פעילות ימים א-ה 9:00 – 15:30.  רסקו 30, בית שאן.

לפרטים 077-3500650

מזונות ילדים

הדין העברי

על פי הדין העברי על האב חלה חובת מזונות ילדים,  וחובת האם היא משנית בלבד.
חובת האם לתשלום מזונות חלה רק במקרים מסוימים, ורק אם האם מסוגלת לכך כלכלית.

חיוב מזונות לגבי הצרכים ההכרחיים של הילד מוטל על האב צרכים הכרחיים הם צרכים שהילד תלוי בהם ואינם דורשים הוכחה,
לדוגמה: מזון, ביגוד, מקום מגורים, והוצאות בגין  אחזקתו, חינוך הקטין, צרכים רפואיים וכיו”ב.

הוצאות שאינן הכרחיות מכונות בדין העברי “צרכים מדין צדקה” מוטלות על שני ההורים לפי החלק היחסי
של הסכום הפנוי בהכנסותיהם, לדוגמה: חוגים, מתנות, בילויים, חופשות, שיעורים פרטיים וכיו”ב.

בדין העברי ישנן 3 קבוצות גילאים לילדים:

מגיל לידה ועד גיל 6 – בגילאים הללו ישנה לאה חובה אבסולוטית במזונות,
ללא קשר ליכולתו הכלכלית כלומר, אב נכה, אב ללא עבודה וכו’ יהיו חייבים בתשלום מזונות ילדים.

מגיל 6 עד גיל 15 – בגילאים אלו האב יישא  בתשלום עבור הצרכים ההכרחיים של הילד והאם משתתפת
תישא יחד עם האב בתשלום עבור הצרכים שאינם נחשבים הכרחיים (בהנחה שהיא מסוגלת לפרנס את עצמה).

מגיל 15 ואילך – בגילאים אלו המזונות יהיו “מדין צדקה” ולפיכך האב והאם מתחלקים בהוצאות בהתאם להפרשים בהכנסותיהם.

** כיום לאור הלכת בע”מ 919/15 ישנן רק 2 קבוצות גיל, גילאי 0-6 וגילאי 6-18.**

הדין האזרחי

סעיף 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), תשי”ט 1959 קובע:

“3.    (א)  אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו
לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלה.

(ב)  אדם שאינו חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן-זוגו
לפי הוראות הדין האישי החל עליו, או שלא חל עליו דין אישי, חייב במזונותיהם, והוראות חוק זה יחולו על מזונות אלה.”

סעיף 3א’ לחוק קובע:

“3א.   (א)  אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו.

(ב)  בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.

מזונות ילדים

  1. הצורך במזונות ילדים מגיע כאשר ההורים החליטו על פרידה והפרדת דרכיהם המשותפת, הזכאות במזונות היא לטובת ילדים מתחת לגיל 18, לאחר גיל 18 ישולמו מזונות מופחתים עד לסיום השירות הצבאי או השירות הלאומי.
  2. משמעות המזונות הינה תשלום חודשי קבוע הנועד לספק את צורכי הילדים לאחר פירוד ההורים.
  3. ההורה שאינו משמורן מחויב בתשלום מזונות הילדים לטובת ההורה המשמורן, יחד עם זאת חשוב להבהיר כי תשלום המזונות הינו לטובת הילדים ולא לטובת ההורה המשמורן.
  4. לרוב האם היא זו שמקבלת את המשמורת ולכן לרוב האב הוא זה שמשלם מזונות, יחד עם זאת לאחרונה החל שינוי תפיסתי המעודד משמורת משותפת בין ההורים.
  5. בעת קביעת המזונות בית המשפט לוקח בחשבון מספר מרכיבים כגון: גיל הילדים, צורכי הילדים, יחסי ההכנסות בין ההורים, משמורת וזמני שהות של הילדים, בנוסף לבית המשפט קיים שיקול דעת רחב בקביעת המזונות.

גיל הילדים

  1. לגיל הילדים ישנה השפעה על קביעת המזונות, בקבוצת הגילאים 0-6 חלה על האב אחריות אבסולוטית במזונות הילדים, ואולם מגיל 6 ואילך קיימת אחריות משותפת לשני  ההורים והם נושאים יחד בחובת מזונות הילדים, וזאת בהתחשב בזמני השהות שנקבעו, וביחס ההכנסות של ההורים.

צורכי הילדים

  1. מרכיב צורכי הילדים מתחלק ל-2
  • צרכים הכרחיים שאינם דורשים ראיה והוכחה והם הצרכים הבסיסיים ביותר כגון: מזון, ביגוד והנעלה, מדור ואחזקתו, בריאות, חינוך וכיו”ב.
  • הסוג השני הוא צרכים מדין צדקה, צרכים אלו אינם נחשבים להכרחיים עבור הילד, והם: חופשות , בילויים, וכיו”ב.

יחסי ההכנסות בין ההורים

  1. בחישוב המזונות ייקח בית המשפט בחשבון לא רק את הכנסתו מעבודה אלא גם את הרכוש שיש לו.
  2. כמו כן, בית המשפט רשאי לקבוע מזונות לפי פוטנציאל ההשתכרות ולא בהכרח לפי השכר בפועל.
  3. כמו כן, תילקח בחשבון כל הכנסה אחרת של אותו צד כגון: השכרת נכס אשר בבעלותו אותו צד וכיו”ב.

משמורת וזמני השהות

  1. בקביעת מזונות הילדים, למשמורת ולזמני השהות של כל הורה עם הילדים ישנה השפעה מכרעת על גובה המזונות. בהתאם לכך, ככל שזמני השהות של הילדים עם ההורים יהיו שווים או קרובים לכך המזונות אותם יצטרך לשלם ההורה שאינו משמורן יפחתו.
  2. כך לאחרונה ניתנה פסיקת בית המשפט העליון בבע”מ 919/15 שם נקבע כי במשמורת משותפת לפיה יחסי זמני השהות של ההורים עם הילדים שווים או קרובים לכך, הכנסות ההורים זהות או קרובות לכך, והילדים מעל לגיל 6, לא יהיה חיוב במזונות.

חישוב המזונות

  1. חישוב המזונות יערך לפי שני שיקולים:
  • צורכי הילדים, המגמה הינה לשמר את אותה רמת חיים אליה הורגלו הילדים (עד כמה שניתן).
  • משמורת וזמני שהות של כל צד עם הילדים, במשמורת מלאה נושא ההורה המשמורן במרבית ההוצאות הכרוכות בגידול הילדים, במשמורת משותפת הילדים חולקים את זמנם באופן שווה עם ההורים, ולכן גם ההוצאות בגינם מתחלקות באופן שווה, ועניין זה משפיע באופן ישיר על גובה המזונות.
  1. חשוב לציין כי נקבע בפסיקה שכאשר מדובר במספר ילדים, לא מכפילים את סכום המזונות במספר הילדים, וזאת הואיל והצרכים מתקזזים וניתן להפחית מרף המינימום, הכלל המנחה בעניין הינו “נר אחד נר לרבים”.

מדור והוצאות מדור

  1. חלק מהצרכים ההכרחיים של הילדים הינו מקום מגורים ואחזקתו, תחשיב המדור והוצאות המדור נקבע בנפרד מתשלום המזונות והם מצטרפים אליהם.
  2. מקום המגורים צריך להיות תואם לרמת החיים שהייתה לילדים בטרם נפרדו ההורים (מיקום וגודל הדירה).
  3. התשלום עבור מדור מתייחס לחלקו של האב בתשלום עבור מקום המגורים של הילדים, התשלום עבור הוצאות המדור מתייחס לתשלומים עבור חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, תחזוקה וכיו”ב.
  4. חלקו של האב בתשלומים אלו נקבע לפי מספר הילדים, הפסיקה קובעת כי על ילד אחד ישלם האב סך של 30% מעלויות המדור ואחזקתו, 40% עבור שני ילדים ו-50% עבור שלושה ילדים ומעלה.

הוצאות חריגות וחינוך

  1. בנוסף לדמי המזונות והמדור, קיים תשלום נוסף בגין חינוך והוצאות חריגות, תשלום זה נקבע על פי התשלום בפועל ולאחר המצאת קבלות בגינן.
  2. הוצאות חריגות כוללות בין היתר: טיפולי חירום רפואיים, משקפיים, תרופות,  טיפול פסיכולוגי, טיפולים לילדים עם צרכים מיוחדים.
  3. הוצאות חינוך כוללות: גן/מעון/ בית ספר, חוגים, צהרונים וקייטנות.
  4. הוצאות אלו מתחלקות לרוב באופן שווה בין ההורים.

גובה דמי המזונות

  1. המזונות המינימאליים שנקבעים כיום לילד עומדים על סך של 1,250 ₪ בחודש, סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן. סכום זה אינו כולל מדור ואחזקתו הוצאות חריגות וחינוך. כמו כן, כאשר מדובר במספר ילדים, לא מכפילים את סכום המזונות במספר הילדים כאמור לעיל.
  2. ילדים מעל גיל 18: החל מגיל 18 או סיום התיכון ועד לסיום השירות הצבאי או הלאומי נהוג לקבוע 1/3 מהמזונות ששולמו עד לאותו מועד.
  3. חשוב לציין כי פסיקת המזונות אינה סופית וניתנת לשינוי כאשר קיים שינוי נסיבות מהותי.